בס”ד
דיני ספירת העומר
החל ממוצאי חג ראשון של פסח, חובה לספור ספירת העומר אחר צאת הכוכבים.
לכתחילה יש על כל אחד לספור לעצמו.
וראוי לספור מיד אחר צאת הכוכבים ולהקדים הספירה ככל האפשר , אפילו קודם עלינו בערבית. כדי למנוע אחיזת החיצוניים ככל האפשר.
יש לברך “בא”י אמ”ה אקב”ו על ספירת העומר “.
ואחר כך מונים את הימים לעומר ואת השבועות.
אמנם אם מתפלל ערבית מאוחר, יספור מיד אחר צאת הכוכבים ולא ימתין לערבית.
מי ששכח ולא ספר בערבית, אם נזכר במהלך הלילה, יספור בברכה.
ואם נזכר רק במהלך היום, יספור ביום בלא ברכה.
ובערב שאח”כ ממשיך לספור בברכה.
נזכר בבין השמשות שלא ספר, יספור מיד ללא ברכה. ויזהר לא לספור את היום הבא לפני צאת הכוכבים.
ואם גם במהלך היום לא ספר, לא יוכל עוד להמשיך לספור בברכה בימים הבאים.
וראוי לבקש מאדם שיכול לספור בברכה, להוציאו בברכה.
אם הוא מסופק האם ספר ביום הקודם, או שאינו בטוח שספר את המספר הנכון. או שספר רק ימים ללא שבועות. או שבועות ללא ימים (בשבוע שלם), יכול להמשיך ולספור בברכה.
ספר בבין השמשות את הספירה של הלילה הקרוב, יצא בדיעבד. אך ראוי לשוב ולספור אחר צאת הכוכבים בלא ברכה.
אם לא הוציא בפיו אלא רק חשב את המספר, לא נקרא שספר ספירת העומר.
מקורות: ש”ע א”ח תפט ובמשנ”ב והביה”ל. וחזון עובדיה י”ט.
