בע"ה
קניות בחול המועד
שאלה:
נשאלתי האם מותר בחול המועד לצאת לקניות של רהיטים וחפצים לבית, כשהאשה מאוד נהנית מכך ?
תשובה:
מותר רק באופנים הבאים: א. אם זה לצורך המועד ב. אם לא יוכלו להשיגם אחר המועד, או אם ניתן להשיגם בימים אלו בזול שאז מוגדר כדבר האבד ג. אם מפרנסים ע"י כך את המוכר או המוביל שאין לו מה לאכול.
הרחבה ומקורות: נפסק בטוש"ע (תקל"ט ס"א) ע"פ דברי הגמ' במו"ק י: 'כל סחורה אסורה בין לקנות בין למכור'. ובטעם האיסור כתב הרא"ש שם שהוא משום טירחה, וכ"כ בתשובה (כלל כ"ג ס"ד) …כי בקניית פרקמטיא יש טורח גדול בשיווי הדקדוק של מקח, ומתוך טרדתו ימנע משמחת יו"ט, וגם לפעמים יקנה ביוקר ויצטער וכו' והוסיף ערוך השולחן (תקל"ט ס"ד): …ובכלל שמחת יו"ט לעסוק בתורה… ואם יהיה במשא ומתן לא יהנה משמחת יו"ט, וגם לא יעסוק בתורה וכו'. ובמ"מ (פ"ז הכ"ב מהל' יו"ט) הביא שהוא גזירה שמא יכתוב.
אך באופנים מסויימים יהיה מותר, כגון אם מדובר בדבר האבד, שנזדמן דבר שאינו מצוי תמיד, או לקנות בזול או למכור ביוקר וכדומה (עי' רמב"ם שם וטוש"ע שם ס"ה, ט', ע"פ הגמ' שם). וכן כשנצרך למועד כתבלין, ירק, כסות וכלים, וכשיודעים שזה לצורך המועד מותר אף בפרהסיא (שם ס"י – י"ב), כמו"כ יהיה מותר אף שלא לצורך המועד אם הכוונה האמיתית היא בעבור השכיר או הסרסור אם אין להם מה לאכול, שירוויחו (שם סי"ב, וסי' תקמ"ב ס"ב).
אבל כשלא קיימים הסיבות הנ"ל, והמטרה רק לצורך הנאה אין אפשרות להתיר, וגדולה מזו מצינו בירושלמי והובא במ"ב (תק"ל ס"ב) שלא התיר רבי אבא בר ממל מקח וממכר בחוה"מ כתחליף למצב שאוכלין ושותין ופוחזין… ואף שמצינו שהתירו לטייל במועד, ואפילו לתקן צורכי הרכיבה לשם כך (רק שלא יכוון מלאכתו למועד) וכפי שכתב הב"י בסי' תקל"ו, הגם שלכאורה מדובר בהנאה שאינה צורך המועד (ושעדיף להימנע מכך וכדברי רבי אליעזר משבח אני את העצלנין שאין יוצאים מבתיהם ברגל, סוכה כז:) מ"מ בדיני חוה"מ אין ללמוד מדין אחד לדין אחר וכדברי הגמ' במו"ק יב. שהלכות אלו עקורות הן ואין למדות זו מזו.
(השאלה הנ"ל נשאלה לגבי אשה , ומעניין להביא מה שהעלה בספר 'טורי אבן' (חגיגה יח. ד"ה רי"א) שאולי נפטור נשים מאיסור מלאכה בחוה"מ מצד מ"ע שהזמן גרמא, ויעויין שם במה שהוכיח שיש גם לאו, ומה שדנו האחרונים בדבריו).
יש לציין שבכל מקרה איסור מקח וממכר בין אם הוא משום טירחה ובין אם הוא משום שמא יכתוב, הינו מדרבנן (ולא יהא חמור משבת ויו"ט), וע"כ אפשר בהחלט להקל במצב שיש ספק, ודלא כמלאכות ממש שנחלקו הראשונים אם איסורם מדאורייתא או מדרבנן, ודנו הפוסקים לגבי ספקותיהם (עי' מ"א ר"ס תקל"ז שספק דבר האבד מותר, וע' רע"א שהק' סתירה בדבריו מס"ס תקל"ו, ועי' ח"א כלל ק"ו ס"ה שיעשה ע"י נכרי, וע"ע בה"ל ר"ס תקל"ז).
