בה"י
שאלה: אשה שבדקה עצמה בעד, והיה לה ספק במראה, ונאבד העד, או שראתה כתם על בגד והיה לה ספק במראה ובגודל, ונאבד הבגד, וכן עשתה מוך דחוק, ונאבד המוך, מה דינה בכל זה?
תשובה: בבדיקות של שבעה נקיים, צריכה להחמיר, אפשר ללכת לרב שיראה לה כמה צבעים, ותגיד למה הוא דומה, בכתם שהסתפקה בו אפשר להקל, וכן נאבד המוך ללא שבדקה אפשר להקל.
מקורות:
שו"ת שואל ומשיב מהדורה רביעית חלק ג סימן עו – וע"ד שאלתו באשה שראתה כתם ונאבד הכתם ולא נודע אם הי' טהור הנה יפה כ' מעלתו שצריכה למנות ז' נקיים ול"ש בזה ספק דרבנן דרוב דמים מן המקור ויעוי' טו"ז יו"ד סי' ק"ץ סק"ב ואף שבספר מנחת יעקב והאחרונים מפקפקים בזה נלפענ"ד דהוי רוב ומצוי ובכה"ג בוודאי אזלינן בתרי' ויעוי' ש"ס נדה דף י"ז.
תהלה לדוד חיו"ד סימן נט – כתב שאם אבד עד הבדיקה נראה שטהורה וצריכה בדיקה אחרת ורק אם היא בדיקה המעכבת לא עלתה לה כגון ביום ראשון מה-ז' נקיים או ביום שביעי שהבדיקה היא לעיכובא אם נאבד לה תבדוק שנית אלא א"כ תאמר כזה ראיתי ואבדתי כמבואר לעיל סימן קפח סעיף ב, משא"כ בבדיקה שאינה מעכבת כגון תוך ה-ז' נקיים אינה צריכה לומר כן, עוד כתב ואפשר לומר שכל זה באינה יודעת שהיה על העד דבר שצריך שאלה אבל אם יודעת שצריך שאלה כבר איתרע חזקתה ובעינן שתאמר כזה ראיתי ואבדתי אע"פ שאינה רוצה שתעלה לה הבדיקה ועדיין צ"ע.
אבני שהם עמוד מ – למעשה יש לצדד להקל בזה לפי הענין כיון שהאשה בחזקת טהרה עומדת ואפילו ב-ג ימים ראשונים, ובפרט בנשי דידן שלרוב יראתן מאיסור נדה כל מראה ע"ג העד נראה להן כצריך שאלה והכל לפי ראות עיני המורה.
נטעי גבריאל חילק בין נאבד הכתם ומסתפקת במראה שלו ובגודלו, שלאחר שמביא שיטות לכאן ולכאן, נוטה להתיר, אבל בנאבד העד מחמיר.
