שביתה בעיר אחרת כשאמורה לילד

הרב יעקב

לוי

Facebook
Email
Twitter
WhatsApp
Print

בע”ה

שביתה בעיר אחרת כשאמורה לילד.

 

שאלה:

נשאלתי מאדם שאשתו אמורה לילד, אם יכולים לנסוע לשבת לאירוע משפחתי בעיר אחרת, כשהסיכוי גבוה שתלד באותה שבת, ורוצה ללדת דווקא בעירה בבית חולים מסויים ?

תשובה:

אין ראוי לשבות בשבת זו במקום רחוק, אך אם מדובר בשמחה משפחתית חשובה יתכן להקל, ויש לדון כל מקרה לגופו.

הרחבה ומקורות: נפסק להלכה שיולדת הרי היא כחולה שיש בו סכנה ומחללין עליה שבת לכל מה שצריכה ועושין בעבורה כל דבר שיישב את דעתה, אמנם אם אפשר לעשות בשינוי באופן שלא יהיה סיכון עושים (שבת קכח:, רמב”ם פ”ב הי”א, ובטוש”ע או”ח סי’ ש”ל).

ואף שמחללין שבת משתדלין אם אפשר שלא להגיע לכך, ובגמ’ (נדה לח.) מובא שחסידים הראשונים לא היו משמשין מטותיהן אלא ברביעי בשבת שלא יבואו נשותיהן לידי חילול שבת (ויעויין שם בגמ’ בחשבונם מדוע יום זה הוא הבטוח ביותר), וכתב בספר חסידים (סי’ תשצ”ג) שמי שאשתו מעוברת והגיע חודש התשיעי יתפלל שלא תלד בשבת, שלא יחללו שבת וכו’ וכתב עוד (בסי’ תתנ”ה) שבמצב כזה שיש חשש שתלד בשבת יטמין מים חמים קודם השבת כדי שאם תלד בשבת יהיו מזומנים ולא יחללו שבת, והביאוהו הפוסקים וכתבו עפ”ז שמן הראוי לאשה שהגיעה לחודש התשיעי להזמין בכל ע”ש כל הדברים הנצרכים לה, דשמא יזדמן לידתה בשבת, ולא תצטרך לחלל שבת (עי’ מ”א ומ”ב בסי’ ש”ל).

כהמשך לכך מתבקשת השאלה האם ראוי ליולדת הגרה במרחק נסיעה מבית החולים להתאחסן בסמוך לו כדי להימנע מחילול שבת שיוכל אולי להתהוות בגלל פיקוח נפש (או חשש חילול השם כשלא ידוע מטרת הנסיעה כפי שהעלה החזו”א), הכרעת הפוסקים שאם יש קושי בדבר אין חובה לטרוח ולעשות זאת (עי’ דברי הגרשז”א בשו”ת מנחת שלמה ח”א סי’ ז’, שש”כ פל”ו ס”ז, קובץ תשובות להגריש”א ח”א סמ”ג, ילקו”י שבת ד’ סי’ ש”ל, ועוד). ומכיוון שמחללים בעבור יולדת בכל דבר שיישב דעתה כדלעיל, דנו הפוסקים להתיר לנסוע לבית חולים שנרשמה בו אף אם יש בית חולים קרוב יותר אם השיקולים הם טיפול טוב יותר, מהיר יותר וכו’ באופן שדעתה תהיה מיושבת (עי’ שש”כ שם).

עפ”ז להתרחק בשבת ללא סיבה מספקת ולהיכנס לספק שיתכן שתצטרך לחלל שבת בנסיעה ארוכה ובאיסור תחומין, לא ראוי. אמנם ראיתי בספר אורחות שבת (פ”כ הערה קי”ג) שמסתבר שאם מוזמנת לשמחה משפחתית למקום רחוק יותר מבית החולים הסמוך, מותר לה לנסוע ואינה צריכה להימנע מלהשתתף בשמחה, משום דהוי ספק אם תלד בשבת, וגם לפעמים הוי כהולך לדבר מצוה שמבואר בסי’ תמ”ח ס”ד שמותר לצאת אף בע”ש.