הפרשת חלה בברכה, בחגיגת בת מצוה
שאלה: אני אשה שמארגנת אירועים של שמחות בעיקר בת מצוות לבנות בגיל הבת מצוה, אחת מאירועי ההפקה היא לארגן הפרשת חלה, זאת אומרת לשׁים בצק שיש בו שיעור חלה ויותר כמו למשל שני קילו, לאחר מכן הילדה בת מצוה מברכת ומפרישה חלה, ואחר כך מחלקים את העיסה לכל ילדה שמשתתפת, עיסה קטנה, והילדה לשׁה ועושה לה צורה שהיא רוצה, לאחר סיום האירוע כל ילדה לוקחת לביתה את החתיכה שלשׁה ועשתה לה צורה, ואופה בביתה, כפי שביררתי אמרו לי שבמקרה כזה לא ניתן להפריש חלה עם ברכה, האם זה נכון?
תשובה: הנה הרמב״ם הלכות ביכורים (פרק ו הלכה יט) כתב נחתום שעשה עיסה לעשותה שאור לחלקה חייבת בחלה, שאם לא תימכר יעשנה פת, אבל העושה עיסה לחלקה בצק פטורה.
מקור החילוק הוא במשנה מס׳ חלה (פ״א מ״ז), ״שהעושה עיסה לחלקה בצק פטורה״. וכ״פ הטור והשו״ע חיו"ד (סי' שכט סע׳ ב) בזה הלשון: נחתום שעשה עיסה לעשותה שאור לחלקה חייבת בחלה שאם לא תמכר יעשנה פת אבל שאר אדם העושה עיסה לחלקה בבצק פטור.
אלא שכל דין זה כמבואר בלשון הרמב״ם שאשה שלשה והיא רוצה לחלקה בעודה בצק אז פטורה מחלה, אבל כשדעתה לחלק לאחר אפייה חייבת, הגם שלשון סה״ת והסמ״ג הוא שחייבת היכא שדעתם לאכול כאחד, ומשמע שגם כשדעתם לחלק אחר אפיה פטורה אם לא אוכלים ביחד, אך כבר כתבו הרשב״א והב״י וכ״ה בעוד פוסקים נוספים, שלשון זה הוא לאו דווקא, אלא כל שדעתם לחלק אחר אפיה חייבת. וכן מוכח לשון השו״ע (שם סעי׳ ב), וכ״כ בביאור הגר״א (סוף סק״ז).
בסיכום יוצא: שהשואלת מעירה לנכון שאשה שלשה בצק אפילו שיש בו שיעור חלה קילו וחצי קמח ויותר והבצק שלה אם לשה מראש על דעת לחלק את הבצק ולא יישאר בידה בצק בשיעור חלה (קילו וחצי), לא ניתן לברך על הפרשת חלה וגם אין חובה להפריש חלה בלי ברכה.
ולכן בנידון שאלתנו בכל אירוע שמארגנים הפרשת חלה לנשים כמו בת מצוה ושאר אירועי התחזקות, אם לשׁים את הבצק אפילו שיש בו שיעור חלה על דעת לחלק את הבצק לנשים שייקחו לביתם ויאפו כל אחת בביתה, לא ניתן לברך על הפרשת חלה כיון שהבצק לא התחייב בחלה.
אמנם אם לאחר שהבנות בבת מצוה יעשו צורה כל אחת כפי רצונה בבצק, ולאחר מכן יאספו מכולם את הבצק ויאפו את הבצק באולם או בבית של בעלת הבצק ולאחר אפיית הלחמניות בעלת הבצק תחלק את הלחמניות שנאפו לכל אחת מהבנות, במקרה כזה כיון שהעיסה לא חולקה בעוד שהיא בצק אלא רק לאחר שנאפתה, צריך להפריש חלה בברכה.
