שאלה: אישה שהיה לה דימום פנימי, ופנתה לרופא שאינו שומר תורה ומצוות, ואמר לה שהדימום אינו מהמקור אלא ממקום אחר האם ניתן לסמוך עליו :
תשובה: ראשית צריך לדעת שזה אינו לכתחילה שאישה תלך כלל לרופא גבר בלי סיבה מיוחדת שרב שמע והתיר, ללכת לרופא ולא לרופאה ובמיוחד ברפואת נשים על אף שאמרינן שאומן תריד בעבידתיה, עדיין אין סיבה שאישה תסיר את צניעותה בפני גבר ולא אישה, וודאי היום שב"ה יש הרבה רופאות בתחום זה וקופות החולים מודעות לצורך של נשים שתו"מ שמעוניינות דווקא ברופאות ונותנות לזה מענה, ובנוסף ישנם רופאות דתיות שאפשר לפנות אליהם, ויכולות לחסוך הרבה שאלות הלכתיות.
ולעצם השאלה: כשאישה הולכת לרופא ולא משנה אם הוא שתו"מ או לא, יש להיוועץ עם רב לפני כן כדי שידריך אותה מתי לעשות בדיקה זו כי לפעמים אפשר לדחות את הבדיקה שאוסרת את האישה ואולי כדאי לדחות את הבדיקה הזו לזמנים שאסורים, כמו כן הרב יוכל להדריך את האישה איזה שאלות לשאול את הרופא כדי לדעת את מצב ההלכתי של האישה.
במידה והלכו כבר לרופא יש לשאול את הרופא איזו בדיקה נעשתה והיכן היא נעשתה כדי לשאול את הרב לאחר מכן אם האישה מותרת.
כשהרופא אומר שלא ראה דם אינו בהכרח שאפשר לסמוך על הרופא, היות שאינם מבחינים בין הפרשה דמית להפרשה כהה סתם והם יכולים לומר החלטה שלפעמים תיהיה לקולא ולפעמים לחומרא, ולכן אם אומר הרופא שהיה הפרשה כהה יש לשאול את הרב.
במידה והרופא אמר שישנו דם אך אינו מהמקור אלא מפצע, אם זה דבר שעבידא לגלויי דהיינו שאפשר לבודקו לאחר מכן, אז הגם שאין הרופא שתו"מ נאמן לומר מהיכן יצא הדם, אך תמיד יש לשאול רב שיבחן את דבריו של הרופא.
מקורות:
שו"ע ס' קפז סע' ח' הביא מחלוקת על רופא יהודי, ומבואר שם בב"י שלכ"ע אין לסמוך על רופא עכו"ם , ומבואר בפוסקים שה"ה רופא שאינו שו"מ .
אך כתבו האחרונים ( טה"ב ס' ה' סי"ב אבני שוהם (שם) שהיום שנתחדש אצל הרופאים מראות משוכללות שדרכן רואים היטב ולא מסתמכים על אומדנות, לכן אם אומרים הבחנה רפואית לא ישקרו בה שהרי זה מילתא דעבידא לגלויי דלא משקרי.
