בע"ה

דחיית טבילה לליל שבת

שאלה:

נשאלתי מאשה שחל ליל טבילתה ביום חמישי, הכינה עצמה לטבילה ולבסוף עיכובים לא צפויים בטיפול בילדים גרמו לה לצאת מאוחר, עד שהגיעה למקווה היה סגור… ואין עוד מקווה באזור, האם תוכל לטבול למחרת בליל שבת ?

תשובה:

תטבול בליל שבת ואין צורך להחמיר בכך.

הרחבה ומקורות: נחלקו תנאים אם טבילה בזמנה מצוה, כלומר חובה על הטמא לעשותה בזמנה, כך דעת ב"ש וב"ה, ואילו דעת רבי יוסי ברבי יהודה שאין מצוה לטבול בזמנה, והרי זה עצה טובה שנתנה התורה שאם רוצה להסיר מעצמו מגבלות שונות, יטבול (וכוונתו שגם ב"ש וב"ה לא נחלקו ודעתם כך). ונחלקו הדעות כיצד להכריע, בה"ג, שאילתות, ר"ח ועוד פסקו שטבילה בזמנה מצוה, ואף שבזה"ז בעצם לא טובלות בזמן שהרי סופרות על כל טיפת דם ז' נקיים מ"מ מכיוון שאינן מתעכבות אלא מחמת תקנת חכמים, כשמגיע הזמן שקבעו להם חכמים טבילה בזמנה מקרי והוי מצוה, וכך כתבו והנהיגו הסמ"ג והמרדכי, וכך איתא לכאורה בירושלמי. ור"ת ועוד פסקו דלאו מצוה שמעשים שבכל יום שאינה טובלת בזמנה, ומתוך כך אסר ר"ת לטבול בשבת ויו"כ. (נדה ל. ותוס' שם ד"ה וש"מ, ותוס' ביומא ח. ד"ה דכו"ע, ומרדכי סוף הל' נדה – שבועות סי' תשנ"ב, וב"י בסי' קצ"ז. וע"ע ב"ח שם כיצד יישב את ר"ת שלא יקשה עליו מהירושלמי).

וכתב ב"י בסי' קצ"ז וסוגיין דעלמא כמ"ד טבילה בזמנה אינה מצוה שהרי אין לך אשה טובלת כשאין בעלה בעיר, ומ"מ אם בעלה בעיר מצוה לטבול בזמנה משום פר"ו. היוצא מדבריו שם ובשו"ע, ומסקנת הנו"כ שם: שביו"כ ות"ב או בימי אבלה לא תטבול משום שבזמנים אלו לא שייך מצוות פר"ו או מצוות עונה, אך בשבת כשבעלה בעיר תטבול שלא לדחות המצוה.

הדיון לגבי טבילה בשבת הוא ע"פ הגמ' בביצה יח. שאסרה לטבול כלי בשבת משום שנראה כמתקן (לטעמו של רבא שם) אך התירה באדם משום שנראה כמיקר (כלומר שנכנס למים כדי לקרר את עצמו ולא לתקן), וכתב בתה"ד (סי' רנ"ה) שמכיוון שבזמנינו זהירים לא לרחוץ בשבת אפי' להקר וא"כ לכאורה בטבילה נראה כמתקן, נהגו הנשים להיזהר ולא לטבול בשבת אא"כ בעלה בעיר ולא היה אפשר קודם דבכה"ג הוי טבילת מצוה משום עונה, וכך פסק הרמ"א שם.

ובהגדרת רמת האונס המתרת לדחות לליל שבת עי' נו"ב (תנינא יו"ד סי' קל"א) שהתיר בקל, וכך כתב שם לגבי אשה שהיה זמנה להתחיל ז"נ ביום חמישי ואיחרה עד בה"ש מחמת שהייתה סבורה שעוד היום גדול וכבר פנה יום, נחשבת שוגגת ומותרת לטבול בליל שבת ובפרט שגוף הדין של איסור טבילה בשבת הוא חומרא יתירא (וע"ע בפת"ש שם סק"ג בשם לבושי שרד).

עפ"ז גם לסוברים כתה"ד שבזמנינו אין ההיתר שנראה כמיקר, מ"מ בנדון הנ"ל שבעלה בעיר ועשתה ההשתדלות לטבול בזמן אלא שלא עלתה בידה, בוודאי שיכולה וצריכה לטבול בליל שבת ללא כל חשש.