עבירה על איסור יחוד כדי לשהות לצד בתה היולדת
שאלה: נשאלתי מאשה, שבתה התקשרה אליה באמצע הלילה וביקשה שתבוא לבי”ח כדי שתהיה לצידה בזמן הלידה, האם מותר לה לנסוע במונית לבי”ח, למרות שהיא תעבור בכך על איסור יחוד עם הנהג, משום שבאמצע הלילה הדרך המובילה לבי”ח היא שוממת ואין עוברים ושבים.
תשובה: ראשית יש לדעת, שהשהייה לצד היולדת בלידה הוא דבר חשוב ונצרך ובגדר פיקוח נפש, שמותר לחלל שבת בשבילו. ומקור הדבר הוא בגמ’ (שבת קכ”ח ע”ב) ונפסק להלכה בשו”ע (או”ח סי’ ש”ל סעי’ א’), שמותר להדליק נר בשבת עבור יולדת, אע”פ שאין למטפלים בה צורך בנר, כיון שדעת היולדת אינה מיושבת כששרויה בחושך. וקים להו לחז”ל שאם אין דעת היולדת מיושבת היא עלולה להסתכן (עיי”ש במשנ”ב ס”ק ג’ וד’).
ומכאן למדו הפוסקים, שיש להצטרף ליולדת בנסיעה לבי”ח כדי שתהיה דעתה מיושבת, עי’ בקובץ אגרות חזו”א (ח”א אגרת קמ”א). וכ”כ בשו”ת שבט הלוי (ח”ג סי’ ל”ו), שהרגילות להתיר שיסע א’ עמה שלא תפחד לנסוע לבד ולטפל בה בעת הצורך, וכן הורה כמדומני החזון איש זי”ע. ובחוט שני (שבת ח”ד פצ”א אות ג’) כתב, דאף כשהיולדת אומרת שאינה צריכה שיצטרפו אליה לנסיעה, מ”מ יש לנסוע עמה. ואילו בשו”ת אגרות משה (או”ח ח”א סי’ קל”ב) התיר רק אם האשה מבקשת שיצטרפו אליה. וכן כתב בשו”ת אור לציון (ח”ב פל”ו תשובה כ”ג).
עוד כתב בחוט שני (שם) שמותר אף לעבור על איסורי דאורייתא לצורך ישוב דעת היולדת, כגון לנסוע במכונית בשבת כדי להביא את הבעל שנמצא במקום אחר, או כשנסעה לבד מותר לבעל לנסוע אח”כ לבי”ח. וכן כתב בשש”כ (פ”מ ספ”ב ופל”ו סי”א). עוד כתב בחוט שני (שם) שאין לצרף יותר ממלוה אחד אא”כ יש צורך לכך מחמת מצבה המסוכן, כגון שמלבד בעלה צריכה גם לאמה כדי לישב את דעתה. וכתב בספר ארחות שבת (פ”כ הערה קכ”ח) שמותר גם לאמה של היולדת להצטרף אם היולדת מרגישה צורך בכך. וכן מצדד בספר תורת היולדת (פי”ד הערה א’).
ומאחר שמותר לחלל שבת כדי לשהות לצד היולדת, לכאורה מותר גם לעבור על איסור יחוד כדי לשהות לצידה. וא”כ יהיה מותר לאם היולדת לעבור על איסור יחוד, אם רק באופן זה תוכל להגיע לבי”ח.
אמנם לכאורה יש מקום לחלק ולומר, שאף שמותר לחלל שבת לצורך פיקו”נ, אבל לעבור על איסור יחוד יהיה אסור. דהנה בשו”ע (יו”ד סי’ קנ”ז סעי’ א’) נפסק דכל עבירות שבתורה אם אומרים לאדם לעבור עליהם או ליהרג, יעבור ואל יהרג, חוץ מעבודת כוכבים, גילוי עריות ושפיכות דמים. והוסיף הרמ”א (שם), שגם באופן שאין חיוב מיתה בגילוי עריות, שפיכות דמים ועבודה זרה, רק לאו בעלמא צריך ליהרג ולא לעבור. וא”כ לכאורה איסור יחוד הוא נכלל בגילוי עריות שאין בו מיתה אלא לאו, וא”כ יהיה אסור לעבור על איסור יחוד משום פיקו”נ. ואסור יהיה לאם היולדת לעבור על איסור יחוד כדי לשהות לצד בתה.
בשו”ת שם אריה (אבה”ע סי’ ל”ג) חלק על דברי הרמ”א שמקורם בר”ן, וכתב שדוקא גילוי עריות ממש שהוא באיסור כרת אינו נדחה מפני פיקו”נ, אבל שאר קריבות דגילוי עריות שהם רק בלאו נדחים מפני פיקו”נ, וכ”ש איסור יחוד דעריות ודאי שנדחה מפני פיקו”נ, עיי”ש שהאריך להוכיח את דבריו. ואמר הגרי”ש אלישיב (הובאו דבריו בספר נס להתנוסס סוס”י כ”ז), דאף שהשם אריה חולק על הר”ן והרמ”א, דבריו מסתברים וישרים. וכן פסק להלכה שמותר לחולה שיש בה סכנה לנסוע לבי”ח גם אם בשל כך תעבור על איסור יחוד, שכשם שפיקו”נ דוחה שבת הוא גם דוחה איסור יחוד (קובץ בית הלל גליון מ”ב עמ’ ל”ו).
בשו”ת טוב טעם ודעת (מהדו”ק יו”ד סי’ קצ”ב) בתשובתו לשם אריה הסכים לפסק השם אריה, דיחוד באשה מותר במקום של פיקו”נ, ומשום שאשה היא קרקע עולם. אך משמע מדבריו דבאיש אסור להתייחד אפילו במקום של פיקו”נ, ובזה סובר דלא כשם אריה.
בהגהות זר זהב על האיסור והיתר (סי’ נ”ט ס”ק א’) האריך לדון בדברי השם אריה, וכתב שאם הוא מתכוין להתייחד עם הערוה דרך חיבה ורעות כדרך הפרוצים, הוא בכלל אביזרייהו דגילוי עריות, שדינו יהרג ואל יעבור, אבל כשמתייחד שלא בכונה כלל אלא מחמת הכרח אין זה בכלל אביזרייהו דגילוי עריות, ולכן נדחה איסור יחוד באופן זה מפני פיקו”נ. והסכים לסברתו בשו”ת שבט הלוי (ח”ו סי’ ל”ח אות ד’).
בשו”ת ציץ אליעזר (ח”ו סי’ מ’ פ”א) אחרי שהביא את דברי השם אריה כתב שקשה לעשות מעשה שלא כהשו”ע משום חידושו של השם אריה. ולכן הוכיח שדעת הרמב”ם והשו”ע שאיסור יחוד הוא רק מדברי קבלה, ומכיון דאין על זה לאו מפורש או עשה מפורשת, א”כ נחשב כאיסור דרבנן לענין דאין על זה דינא דיהרג ואל יעבור, שהרי מפורש ברמ”א שדין יהרג ואל יעבור הוא רק כשיש בזה לאו, עיי”ש שכתב סברות נוספות כדי להתיר איסור יחוד במקום פיקו”נ.
העולה לדינא, איסור יחוד נדחה מפני פיקו”נ. וכשיולדת מבקשת מאמה לשהות לצידה בזמן הלידה הוא בגדר פיקו”נ. ועל כן מותר לאם היולדת לעבור על איסור יחוד כדי שתוכל לשהות לצד בתה היולדת.
