📌 זכר למצוות “מחצית השקל” – מקור, והלכה למעשה:

📚 מקור ורקע:

עם ישראל נצטווה לתרום מחצית השקל להוצאות קודשי המקדש והמשכן, ככתוב פרשת כי תשא (שמות ל’, י”ג): “זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים, מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל, מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לַה'”.

חובה זו נשנתה בתקופת המשכן והמקדש מדי שנה. על כל יהודי מגיל 20 חלה חובה להביא למקדש מחצית השקל פעם בשנה.

כספי מחצית השקל שימשו לקניית קורבנות הציבור השונים שהוקרבו על גבי המזבח באותה שנה (קרבנות ציבור: תמידים, מוספים, עומר, שתי הלחם, לחם הפנים…). מצווה זו נמנתה אצל חלק ממוני המצוות כמצווה בפני עצמה.

📆 זמן גביית מחצית השקל:

מגבית השקלים התחילה בכל שנה בראש חודש אדר. בימינו נוהגים לתת זכר למחצית השקל החל מראש חודש אדר, ורבים הנוהגים לתתו בתפילת מנחה של תענית אסתר כזכר למצווה המקורית (משנה ברורה, תרצד, ד).

✒️ חיוב נשים מחצית השקל:

במשנה במסכת שקלים (א ג) נקבע כי נשים פטורות ממתן תרומה זו. המפרשים נימוקו פטור זה במספר דרכים: 1) דיוק המקרא “ונתנו איש כופר נפשו” איש-ולא אשה (הרע”ב). 2) הציווי המקורי נאמר במפקד בני ישראל, ונשים לא היו בכלל המפקד (רמב”ם). 3) מצווה זו תלויה בזמן, ונשים פטורות ממצוות שהזן גרמא (מאירי).

🪙 זכר למחצית השקל:

כהיום אין חיוב ממשית בתרומה זו, אך מנהג בית ישראל לקיים “זכר למחצית השקל”. אף כי מנהג זה אינו מבוסס בתלמוד, אך הוא התקבל בתפוצות ישראל ואף נשים וקטנים נוהגים אותו (ראה: מרדכי, מגילה, תשעז; תשב”ץ קטן, קעג; כף החיים סי’ תרצד, כב).

🖊️ כמה לתת, ולמי?

רבי משה איסרליש (תרצד, א) כתב כי יש לתת 3 חצאי הנהוג במדינה (ובימינו שלושה חצאי שקלים) וכן נוהגים בני אשכנז. מקור מנהג מעוגן בכך שבפרשת תרומה מוזכרת המילה “תרומה” שלוש פעמים.

חכמי עדות המזרח כתבו כי יש לתת את שוויו של מחצית השקל שהיה כסף טהור במשקל של כעשרה גרם (יש שוני בין הפוסקים במשקל המדויק). לפי מנהג זה יש לתרום בכל שנה סכום שונה על פי שוויו העדכני של הכסף (לפסיקת הראשון לציון, השנה: 26 ₪).

עדיפות הנתינה היא למוסדות לימודי קודש (ישיבות; ת”ת; בתי כנסת), ואחר כך לצדקה וחסד.

⚖️ שקלי קודש כהצלה לשקלי המן:

במסכת סופרים (כא ד) נאמר: “למה באחד באדר משמיעין על השקלים? שהיה צפוי וגלוי לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן הרשע לשקול כיכרותיו על ישראל, לפיכך הקדים ואמר למשה שיהיו שקלי ישראל קודמין לשקלי המן”. כלומר, כי מתוקף מתן תרומה זו זכו ישראל לתשועת חג הפורים.

🪬 זכות וסימבוליקה:

רבי חיים פלאג’י מפליג במעלת הנותן מחצית השקל: “כל מי שנותן מחצית השקל מובטח לו שהוא בן העולם הבא, ולא יקרה לו שום פגע רע באותה שנה, ואפילו נגזרה גזרה עליו או על בני ביתו ח”ו היא מתבטלת. ואינו בא לידי חסרון כיס באותה שנה… והמתמיד בה מידי שנה יראה זרע ויאריך ימים”.

הגאון מווילנה כותב כי אות צ’ שבמילת:

מ – ח צ י – ת מסמלת את מידת הצדקה. והאותיות הסמוכות לה הן “חי”. ואילו האותיות הרחוקות ממנה המופעות בתחילת ובסוף המילה הן “מת”. ללמדנו כי הצדקה מקרבת את החיים ומרחיקה את המוות. כאמור “צדקה תציל ממוות”.

בברכה, הרב איתיאל כ”ץ