בס"ד. באופן כללי, מרן השו"ע (סימן קצז סעיף ד) פסק שאין לטבול ביום השביעי מבעוד יום, גם במקרה של אונס. עם זאת, רבותינו הפוסקים התירו להקל לטבול ביום השביעי במקרים של אונס גדול ושעת הדחק. אלו הם המקרים העיקריים: א} במקרה שאם לא תטבול ביום השביעי לא תוכל לטבול אלא לאחר כמה שבועות, כגון זוג בספינה המגיעים למקום ללא מקווה. ב} חייל מילואים שנקרא לשירות צבאי ממושך ואשתו בשביעי לספירתה ויש לה אונס שלא תוכל לטבול בלילה, מחשש לביטול מצוות פריה ורביה ועונה. ג} אשה שצריכה לעבור ניתוח ביום מסוים ובאותו יום יש לה טבילה בלילה, ולאחר הניתוח לא תוכל לטבול אלא לאחר תקופה, והיא זקוקה לעזרת בעלה. במקרה הספציפי של אשה שחל ליל טבילתה בליל שבת, המקווה תקול, ומזג האוויר קר מאוד, וטרם קיימו מצוות פריה ורביה, ניתן להתיר טבילה סמוך להדלקת נרות, בתנאי שהבעל לא יהיה בבית. חשוב להבהיר שהלכה זו עדינה ונחלקו בה הפוסקים, ולכן בכל מקרה יש לשאול מורה הוראה שיבדוק אם מדובר בשעת דחק גדולה. אברהם חזן