י״ב בתשרי ה׳תשפ״ז

»

Quick Answer

מותר לאישה מניקה שאינה יכולה להניק לזמן מסוים לשאוב חלב בשבת, גם אם הוא הולך לאיבוד, כדי לשמר את כושר ההנקה שלה. פסיקה זו, המבוססת על דעת הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, מדגישה את חשיבותו העצומה של חלב האם כמזון הטבעי והעיקרי לתינוק. אף ששאיבת חלב בשבת נחשבת לאיסור דרבנן, היא מותרת במקרה זה בשל הצורך לשמר את יכולת ההנקה ולמנוע את התמעטות החלב.

»

שאיבת חלב בשבת כדי לשמר את כושר ההנקה

תמונה של הרב ישראל גרטנר
הרב ישראל גרטנר
מו"צ, רב קהילת הגר"א, מודיעין עלית

הרב ישראל

גרטנר

Facebook
Email
Twitter
WhatsApp
Print

שאיבת חלב בשבת כדי לשמר את כושר ההנקה

שאלה: נשאלתי מאשה מניקה שיש לה פצעים במקום ההנקה, ומחמת כן אינה יכולה להניק עד שיחלפו הפצעים, וכדי לשמר את כושר ההנקה היא שואבת חלב, האם מותר לה גם בשבת לשאוב חלב.

תשובה: אשה השואבת חלב בשבת לתוך כלי עוברת על מלאכת מפרק, שהיא תולדה של מלאכת דש, כמבואר בשו"ע (או"ח סי' שכ"ח סעי' ל"ד).

עוד מבואר בשו"ע (סי' ש"ל סעי' ח'), שאשה המצטערת מעודף חלב מותר לה לקלח את החלב ישר לתוך הכיור כדי שילך לאיבוד, או לתוך כלי שיש בתוכו חומר הפוגם את החלב, כגון מי סבון, ואז גם כך החלב הולך לאיבוד. ורשאית להשתמש במשאבה ידנית לצורך כך, ובלבד שתניח חומר פוגם בתוך בית הקיבול של המשאבה.

טעם ההיתר מבואר במשנה ברורה (שם ס"ק ל"ב), והוא משום שכאשר החלב הולך לאיבוד אין זה כדרך מלאכת מפרק, ולכן איסורו מדרבנן ולא מדאורייתא. וכמו כן זו מלאכה שאינה צריכה לגופה שאיסורה רק מדרבנן. ובמקום שהאשה מצטערת רבנן לא גזרו.

אמנם בנידון דידן האשה אינה מצטערת מחמת החלב, ורצונה לשאוב את החלב אינה כדי להקל על צערה, אלא כדי לשמר את כושר ההנקה, ויש לדון אם אפשר להתיר את האיסור דרבנן לקלח חלב לאיבוד לצורך מטרה זו.

ומצאתי בספר שמירת שבת כהלכתה (פרק ל"ו סוף סעי' כ"א) בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, שהתיר לאשה, גם כשאינה מצטערת מהחלב, לשאוב חלב כדי לשמר את כושר ההנקה. ובספר מאור השבת (ח"א עמ' תק"ד – תק"ה) הובא מכתב מהגרשז"א, שבו התיר לשאוב החלב גם אם התינוק אוכל מאכלים אחרים, כי חלב אם הוא המאכל שהקב"ה נתן לתינוקות.

ונראה שהגרשז"א לשיטתו, שיש חשיבות גדולה בשימור כושר ההנקה ללא צורך להשתמש בתחליפי חלב, שהרי מצינו שאף התיר לאשה מניקה ביו"כ, שיש חשש שיתמעט החלב מחמת התענית, לשתות פחות פחות מכשיעור, [על אף שיש בזה איסור דאורייתא של חצי שיעור], ואין מתחשבים באפשרות הזנת התינוק בתחליפי חלב, לפי שמזונו של התינוק הוא חלב אם, ואין נכון כלל למעט בהנקתו היכא דאפשר (הליכות שלמה מועדים פ"ו סעי' ב' ובהערה 12). ועיי"ש (הערה 11) שאם עברו כבר חדשים רבים מיום הלידה לפעמים אין להקל כולי האי, ויעשה שאלת חכם. ואפשר שהסתייגות זו נאמרה רק לגבי יו"כ, שהדבר נוגע לאיסור דאורייתא, אבל לענין לשאוב חלב לאיבוד בשבת כדי לשמר את כושר ההנקה, שהוא רק איסור דרבנן, הדבר מותר גם חדשים רבים אחרי הלידה.

העולה לדינא, מותר לאשה מניקה שאינה יכולה להניק לזמן מסוים לשאוב חלב לאיבוד גם בשבת כדי לשמר את כושר ההנקה.

 

הישארו מעודכנים

לקבלת עדכונים, הצטרפו לרשימת התפוצה של שערי הלכה ומשפט:

Frequently Asked Questions

1 האם מותר לשאוב חלב בשבת כדי לשמר את כושר ההנקה?

כן, מותר לאישה מניקה שאינה יכולה להניק לזמן מסוים לשאוב חלב לאיבוד גם בשבת כדי לשמר את כושר ההנקה. פסיקה זו מבוססת על דעת הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, המדגיש את חשיבות חלב האם לתינוק.

2 מהו האיסור ההלכתי בשאיבת חלב בשבת וכיצד הוא מותר במקרה זה?

שאיבת חלב בשבת לתוך כלי נחשבת למלאכת "מפרק", שהיא תולדה של מלאכת "דש". ההיתר במקרה זה הוא כאשר החלב נשאב לאיבוד (לכיור או לכלי עם חומר פוגם), מכיוון שאז אין זו דרך מלאכה ואיסורה מדרבנן בלבד, ובמקום צורך גדול רבנן לא גזרו.

3 האם ההיתר לשאוב חלב בשבת תקף גם אם האם אינה סובלת מכאב?

כן, ההיתר תקף גם כאשר האישה אינה מצטערת מחמת עודף חלב, אלא רצונה לשאוב הוא רק כדי לשמר את כושר ההנקה. הגרש"ז אויערבאך זצ"ל התיר זאת, מתוך ראיה לחשיבות הגדולה של חלב אם.

4 האם יש הגבלה לזמן שבו מותר לשאוב חלב בשבת כדי לשמר את כושר ההנקה?

המאמר מציין שאם עברו חודשים רבים מיום הלידה, לפעמים יש להקל פחות, אך הסתייגות זו נאמרה בעיקר לגבי יום הכיפורים (איסור דאורייתא). לעניין שאיבת חלב לאיבוד בשבת, שהוא איסור דרבנן, הדבר מותר גם חודשים רבים אחרי הלידה.