שאלה: אשה בימי נידותה האם יכולה להכין לבעלה נטלה עם מים ליד המיטה לצורך נטילת ידים בבוקר, כשהבעל רואה, וכן להפך האם מותר לבעל להכין כשאשה רואה?
תשובה: מותר לבעל או לאשה להכין נטלה לנטילת ידים בבוקר גם בפניה/ו, היות וההכנה היא לצורך מצווה.
מקורות: איסור הגשת מים לבעל לצורך רחיצה בימי נידתה, טור סימן קצ"ה, ושו"ע סימן קצ"ה סעיף יב: "אסורה ליצוק לו מים לרחוץ פניו ידיו ורגליו וכו'"
הט"ז (ח') פירש שהאיסור הוא ליצוק מים על הרגלים בשעת הרחיצה, אפי' שאין חשש לנגיעה, כדי שלא יבוא לידי קירוב, אבל להכין מים לרחיצה אין איסור.
הש"ך (טז) הביא בשם הר' יונה בספר דרשות הנשים דאסור ליתן לפני בעלה קיתון של מים וכו', משום דרך חיבה. משמע שגם ליתן מים בפניו לצורך רחיצה אסור. לכאורה לפי הש"ך היה מקום לאסור הכנת נטלה בימי איסור.
אבל יש מהאחרונים שכתבו שהש"ך אסר רק הכנת מים לרחיצת רגליו, אבל לרחיצת ידיו אין איסור, כי רחיצת רגליו יותר קרוב לעבירה, אבל דחו אותם משום שבספר עצמו של דרשות הנשים מובא שאסור להכין לצורך רחיצת רגליו, ידיו ופניו. משמע שגם לצורך נטילת הידיים אסור. ואולי רק כשרוחץ גם את רגליו אסור להכין בשביל ידיו, אבל אם רוצה לרחוץ רק את ידיו מותר.
למעשה, לצורך רחיצת ידיו מחמירים שלא ליתן בפניו, אבל לצורך מצווה ולא לצורך רחיצה מותר גם לדעת הש"ך, כי כל מה שהוא החמיר זה משום חיבה, אבל לצורך מצווה של נטילת ידים בבוקר מותר.
בעניין הכנת מים לרחיצה, אם היא מכינה שלא בפניו, או בשינוי, מותר. אבל לשפוך מים על רגליו בשעת הרחיצה עצמה לא יתירו גם בשינוי ושלא בפניו.
בספר טהרת הבית (ח"ב עמ' קצ"ז) כתב להלכה שפוסקים כשיטת הט"ז, ולכן יכולה להכין מים לרחיצה גם בפניו ובלי שינוי, רק לשפוך בשעת הרחיצה עצמה אסור.
ניתן ללמוד מכך גם לגבי מים אחרונים לסעודה.
