שאלה: אשה שניסתה להיטהר, ללא הצלחה, האם בבדיקה למחרת, היא צריכה להתרחץ שוב, או שהרחיצה ביום הראשון מספיקה, וביום השני יכולה רק לבדוק בעד נקי? המדובר במקרה שביום הבא הבדיקה יוצאת נקיה גם ללא רחיצה
תשובה: יכולה ביום הבא לבדוק בעד נקי ללא רחיצה כלל, ויש אומרים שעדיף לקנח ואח”כ לעשות את הבדיקה, אבל בשעת הצורך אפשר לעשות בדיקה ללא רחיצה.
מקורות: בטור בדרכי משה
רמ”א בהלכות נידה סימן קצו סעיף ג’:
‘הגה, ומנהג כשר הוא כשהאשה פוסקת בטהרה שתרחץ ולובשת לבנים. אמנם אם לא רחצה אלא רק פניה של מטה די בכך, וכן נוהגין ואין לשנות. אבל בשעת הדחק כגון אשה ההולכת בדרך ואין לה בגדים תוכל לספור שבעה נקיים רק שהחלוק נקי ובדוק מדם’.
מוסיף ה’תורת שלמים’ באות ו’, שכל העניין שמא יהיה על גופה דם מדברים אחרים, ותאסור את עצמה כי תחשוב שזה כתם, ולכן אם בדקה ביום הראשון לניסיון טהרתה, ללא רחיצה ואח”כ בדקה עצמה וראתה שהיא נקיה, עלתה לה ההפסק טהרה, רק לכתחילה אין לעשות כך אלא בשעת דחק גמור כמו שכותב הרמ”א.
בטהרת הבית מובא שגם אצל הספרדים נהגו לרחוץ את הגוף, ביום הראשון, במקומות שיכול להיות שדם נטף על הגוף, ובמקרה ששכחה או שלא יכלה לרחוץ, הרחיצה לא מעכבת.
ולכן ברור שמה שהרמ”א הביא זה כדי לעזור לאשה, שלא תראה אחרי ההפסק כתם או דם, ותתחיל לספור מחדש, ולכן במקרה שהיא ניסתה להיטהר ביום הראשון, ועשתה רחיצה כנהוג, ולא הצליחה להיטהר, משום שהעד יצא עם דם, וביום השני היא מנסה שוב להיטהר, לא צריכה לרחוץ את המקום, זאת כמובן רק במקרה שלא ראתה ביום הראשון לניסיון הטהרה דם ברמה שיש לחשוש שנשאר בגופה, ושוב לא תצליח להיטהר בגלל דם זה.
צריך לשים לב, שלאחר הרחיצה צריך לחכות רבע שעה, כדי לוודא שהעד יוצא נקי בגלל שנסגר המקור, ולא שהעד יוצא נקי בגלל הרחיצה, אבל במקום הצורך אפשר לחכות כמה דקות בלבד, [שיעורי הרב וואזנר סימן קצו].
