זמן המתנה בין גבינה צהובה לבשר

מקור הדין: מהזוה"ק שכתוב שם שאסור לאכול בשר וגבינה בסעודה אחת וכו', משמע שם שאסור לאכול בשר לאחר אכילת גבינה, ושיחכה מסעודה לסעודה ומשמע שם שצריך לחכות שעה.

שו"ת מהר"ם- כתוב שמהר"מ לא היה אוכל בשר לאחר שאכל גבינה קשה שעברו עליה 6 חודשים, כמו מחלב לאחר בשר, ז"א שש שעות, ומוסיף הב"י שגם אם רוצה לאחר שאכל גבינה לאכול בשר עוף, צריך להמתין שש שעות.

ופוסק הרמ"א בסימן פט ס"ב: 'ויש מחמירין אפי' בבשר אחר גבינה (שש שעות) וכן נוהגין בגבינה קשה ויש מקילין בקינוח והדחה, מיהו טוב להחמיר'.

יוצא שלפי פסק הרמ"א צריך להחמיר ולחכות 6 שעות, לאחר אכילת גבינה קשה.

מוסיף הט"ז במקום שם: שגבינה קשה הכוונה גבינה מתולעת ושיצרו אותה בששה חודשים, ולא סתם גבינה קשה, ומי שמוסיף פרישות יחמיר גם בגבינה לא מתולעת.

ש"ך ופמ"ג שם: שצריך להחמיר לאחר גבינה קשה, ולחכות שש שעות, גם אם הגבינה לא מתולעת.

וכן פסק המשנ"ב שעה"צ תצד ס"ק טו.

הגדרת גבינה קשה: מצינו בפוסקים [או"ה,ש"ך,חכמ"א], שגבינה קשה זה גבינה שנעשתה והתייבשה במשך ששה חודשים, גבינה שנעשתה קשה בפחות זמן לא נחשבת גבינה קשה.

גבינה קשה שנתרככה (כגון בטוסט) יש מחלוקת באחרונים האם דינה כגבינה רכה או נשאר דינה כגבינה קשה, וצריך להחמיר.

יוצא לדינא: גבינת פרמזון, צ'דר, גבינה שוויצרית שנעשות במשך ששה חודשים, צריך להחמיר ולחכות שש שעות, לאחריה לפני אכילת בשר, גם עם נתרככה בטוסט או בתנור

גבינה צהובה: רבו הדעות בעניין גבינה צהובה של ימינו של עמק וכדומה, יש מחמירים שדינה כגבינה קשה [גריש"א – כך מובא בקובץ תשובות (ח"א סי' נח), ובשם הגרשז"א נאמר בשם הרב נויבירט זצ"ל שצריך לחכות שש שעות, אבל בקובץ מוריה (טבת שנת תשנ"ו) נאמר בשמו, שגבינות של פעם נחשבות לקשות אבל גבינות של היום לא נחשב לקשה, ורק הוא עצמו החמיר בביתו, שבט הלוי- צריך להחמיר כי יכול להיות שזה נשאר על המדף בחנות חצי שנה, (וכולם שואלים שהרי נאמר בפוסקים שתהליך הייצור יקח ששה חודשים ולא ההמתנה עד האכילה, שלא משנה כלום במהות), הרב משה שאול קליין שליט"א מסביר שבעל שבט הלוי זצ"ל פחד שאנשים לא יבחינו בין סוגי הגבינות הקשות ולכן רצה לאסור, ובנו של בעל שבט הלוי הסביר שהתהליך של היצור שפעם היה 6 חודשים היום לוקח פחות זמן, שו"ת תשובות והנהגות (ח"ב סי' שפח): טוב להחמיר אבל בשעת הצורך אפשר להקל שעה].

ויש מקילין שהיא נחשבת לגבינה רכה [הרב קנייבסקי ששמע מהחזו"א, וכן דעת האגרות משה (הובא בספר רבבות ויובלות ח"ב סי' רס),

וכן שמעתי מהרב חנוך בורנשטיין ששמע מהרב יעקב מאיר שטרן שכתב באריכות להקל ואמר לו שבסוף ימי הרב וואזנר זצ"ל, הוא נכנס אליו עם תשובתו להקל, והסכים עמו.]

וכן יש דין שאם מסתפק אם אכל גבינה קשה, יכול להקל, וזה לא פחות מדין ספק.

ונראה שאפשר להקל, יש לי עוד ראיות ואכמ"ל, מי שנוהג להחמיר שימשיך את מנהג אבותיו אבל למי שאין מנהג אלא שואל מה ההלכה נראה שאפשר להקל.

חוץ מזה על הגבינה הצהובה כתוב על האריזה חצי קשה.

גם לפי המחמירים, אם ישן ביום, או לצורך שבת, כגון שאכל ביום שישי פיצה ובסעודת שבת עדיין לא עברו שש שעות, אפשר להקל [ספר הלכות חג בחג (חג השבועות ההערה 118) ששמע מהגריש"א זצ"ל שאף שבגבינה אחר בשר לא סומכים על השינה אבל להפך יכול להקל].

וכן ספק אם אכל גבינה קשה או רכה יכול להקל.