שאלה: אישה שראתה בין השמשות האם מחשיבה זמן בין השמשות ליום ומתחילה לספור בליל יום שני לעניין ספירת ארבעה ימים להפסק טהרה, ומה הדין לחוששים לחומרת הרמ”א לחמישה ימים:
תשובה: צריכה להחמיר עוד יום לפוסקים ד’ ימים דהיינו אם ראתה בבין השמשות של יום ראשון תתחיל הספירה רק מיום שני, ועל כן תפסוק בטהרה ביום ה’ לפני השקיעה, ותספור ז’ נקיים מיום שישי.
אך לנוהגים חומרת הרמ”א לספור חמישה ימים, יש להקל להחשיב את יום ראשון לתחילת ראיה ולכן תספוק בטהרה ביום חמישי כמו לנוהגים ד’ ימים.
מקורות:
טה”ב ח”ב עמ’ תז. ותורף דבריו בקצרה. מעיקר הדין צריכה לספור ו עונות שהם ג’ ימים להפסק טהרה מזמן ראייתה משום חשש פולטת שכ”ז, והחמירו עוד יום שמא תשמש בבין השמשות ולאחר שלושה ימים בבין השמשות האחרון תפלוט שכ”ז, ותסתור הספירה שהוא יום ראשון לז’ נקיים, ולכן החמירו ד’ ימים.
ולכן לנוהגים ד’ ימים נמצא שזמן ההיתר היה בבין השמשות ולכן א”א לספור את יום א’ שהרי תסתור את אותו יום.
אך לנוהגים להחמיר חמישה ימים הוא משום הדין הנ”ל שמא תבוא לספור את יום בין השמשות לתחילת הספירה לכן החמירו עוד יום.
ולפי הנ”ל כתב בטה”ב הרי אם לא מחשיבים את יום ראשון לתחילת הספירה זה מספיק גם לחשש הרמ”א, ועוד יש לצרף ספק בין השמשות של ר”ת ור’ יוסי, ועוד שגם מי שקיבל חומרת הרמ”א לא קיבל להחמיר במקום ספק, ועיין שם שדן שאם עושים ספק דרבנן לכתחילה או ס”ס דאורייתא והכריעה שם שכן עושים.
אך בשיעורי שבט הלוי ס’ קצו סע’ יא’ סק’ ד’ פסק להחמיר. אך לספרדים הנוהגים חומרא זו כתב באבני שוהם להקל מסברת הטה”ב שלא קיבלו להחמיר זאת במקום ספק.
