גילוח הראש במספר אפס

שאלה: האם מותר לגלח את פאות הראש במכונת תספורת במספר אפס.

תשובה: א) שנינו במסכת מכות (כ.) המקיף פאות ראשו והמשחית פאות זקנו וכו' חייב, על הראש שתיים, אחת מכאן ואחת מכאן וכו' ואינו חייב עד שיטלנו בתער. רבי אליעזר אומר אפילו ליקטו במלקט או ברהיטני חייב. ע"כ.

ובגמרא (כ:) תנו רבנן פאת ראשו סוף ראשו ואיזהו סוף ראשו, זה המשווה צדעיו לאחורי אוזנו ולפדחתו. ע"כ.

וכתב הריב"ן (ד"ה המשוה) אחורי אוזנו אין שער כלום וכך במצחו אין שער כלום אבל בצדעיו שבאמצע יש שיער ואם הוא משווה ונוטל כל השיער שבצדעיו למדת אחורי אוזנו ופדחתו זהו מקיף סוף הראש. עכ"ל.

וכ"כ הריטב"א בחידושיו למסכת מכות (כא. ד"ה מחוי) וז"ל, וכן אמרו בתוספתא וחייב על הראש שתיים, אחת בראש הצדעא מכאן, ואחת בראש הצדעא מכאן, ולשון הכתוב לא תקיפו פאת ראשיכם הוא מה שאמר לעיל בברייתא במשוה צדעיו ולאחוריו וכשאדם מגלח שערות של פאה זו עד שיהיה מגלח כל היוצא חוץ מן המקום צמיחת השיער שבמצחו ואחורי אוזנו ויהיה הכל שווה יראה מקום הצדעא עם אחורי האוזן והם הפדחת שהוא במצח הכל חלק, וישאר הראש בעיגול מוקף ועומד בכוליאר. עכ"ל. ומבואר שאיסור הקפת הראש הוא להשוות את צדעיו למצח ולאחורי אוזנו.

והנה נחלקו רבותינו הראשונים באיזה אופן נעשה האיסור האם דווקא בתער או אפילו אסור גם במספריים כעין תער.

הנה הרא"ש בפרק שלישי במכות (אות ב) כתב בזה"ל, ואינו חייב עד שיטלנו בתער, אפיאות הזקן קאי, אבל פאות הראש לא בעינן תער וכן משמע בגמרא ואיזהו סוף ראשו זה המשווה צדעיו לאחורי אוזנו ופדחתו ולא פירש בו גילוח של השחתה כמו בזקן אלא בהשוואה כל דהו משמע דחייב וכו' והא התניא בתוספתא גבי פאת הראש ואין חייב עד שיטלנו בתער, במספריים כעין תער קאמר. עכ"ל.

וכ"כ התוספות במסכת שבועות ( דף ב: ד"ה חייב) וכ"כ האגודה (נזיר סימן יא) וז"ל: " פר"י במספריים כעין תער אסור בראש ומשום הכי כשמגלחים התינוקות יניח הצדעים". עכ"ל. הו"ד בב"ח (יו"ד סימן קפא ס"ק ב). וכן פסק הסמ"ק ורבנו ירוחם הו"ד בב"י. ועיין בספר קדושת ישראל (עמ' סה) שצירף עוד כמה ראשונים לשיטה זו.

ולעומתם משבחים ואומרים שדעת הרמב"ם לא כדברי הרא"ש אלא כל האיסור בהקפת הראש הוא רק בתער אבל במספריים כעין תער מותר.

שכתב בפרק יב, מהלכות ע"ז הלכה ו' ומותר ללקט הפאות במספריים, לא נאסר אלא השחתה בתער. עכ"ל.

וכ"כ הנימוקי יוסף (דף ד. בדפי הרי"ף ד"ה ומשוה צדעיו) וז"ל: " כתב רבנו ישעיה שאין חייב אלא בתער דומיא דפאת הזקן, דילפינן פאת פאת מזקן כדתניא בתוספתא וחייב על הראש שתיים אחת בראש הצדע מכאן ואחת בראש הצדע מכאן, ולא חייב עד שיקיפנו בתער וכן כתב הרמב"ם". עכ"ל.

וכן נראה דעת הריטב"א (מכות כא.). וכן כתב רבנו יהונתן מלוניל (מכות משנה ז). וכתב מרן הב"י שכן פסק סמ"ג .

וטעמם הוא שמה שכתוב במשנה, שאינו חייב עד שיטלנו בתער, סבירא להו דקאי על פאות הזקן ופאות הראש. ובהדיא תניא בתוספתא גבי פאת הראש שאינו חייב עד שיטלנו בתער.

ומשמע דאינו חייב דקתני במתניתין ובברייתא לאו דווקא, אלא הוה ליה כאילו קתני אין כאן צד איסור ומותר לכתחילה. ע"כ.

ומבואר מדבריהם שמותר לגלח את פאות הראש במספריים כעין תער, ולא נאסר אלא בתער, ואע"פ שאיסור השחתה נאמר בפאות הזקן, סבירא להו דאין הבדל בין פאות הזקן לבין פאות הראש, שבתער אסור ובמספריים כעין תער מותר.

ועיין מה שכתבו באורחות חיים (ח"ב עמ' 240) והכל בו (הלכות ע"ז סימן כ"ז) והמאירי בחידושיו למכות (כא.).

ומרן השו"ע (יו"ד סי' קפא סעיף ג) כתב וז"ל: " אינו חייב אלא בתער ויש אוסרים במספריים כעין תער ויש לחוש לדבריהם". עכ"ל.

ואף שקי"ל דכל מקום שכותב מרן סתם ויש, הלכה כסתם. הכא שאני שמרן סיים שיש לחוש לדברי הרא"ש.

ומצינו כיוצ"ב בשו"ע (יו"ד סימן ע סעיף ה') שכתב : "יש אומרים שאסור ויש מתירים ולכתחילה יש לחוש לדברי האוסרים ובדיעבד מותר". ע"כ.

ומבואר שאף דקי"ל דכל מקום שכותב מרן יש ויש הלכה כיש בתרא, הני מילי דלא מסיים שיש לחוש או נכון להחמיר וכיו"ב, אך במקום שמרן מסיים כן, לכתחילה יש לנהוג כן.

וא"כ גם בנדו"ד שמרן סיים שיש לחוש לדבריהם ולא לגלח במספריים כעין תער, הכי נקטינן לכתחילה.

אלא דיש לנו לברר מהו גדר מספריים כעין תער, האם פעולתם לגלח את השערות משורשם כמו תער או שמשאירות קצת שיער.

הנה הפרישה (ס"ק ג) על מה שכתב הטור בשם הרמב"ם שמותר במספרים כעין תער כתב וז"ל: "רצה לומר לספור כל השיער עד שיהיה חלק כאילו סיפר בתער אסור". עכ"ל.

משמע שאף לשיטת הרא"ש שאוסר במספרים כעין תער, זה דווקא באופן שהכל חלק, אך אם אינו חלק אפילו שהשערות ממש קטנות אין איסור ומותר לכתחילה . וכן משמע בספר חכמת אדם (כלל פט סעיף טז).

וכן כתב קצור שו"ע להגאון ר' שלמה גאנצפריד זצ"ל (סימן קע). וכן כתב בספר שו"ע המקוצר להגר"י רצאבי שליט"א (יו"ד א' עמ' תנ) .ע"ש.

ולפי זה מותר לכתחילה לספר את מקום הפאות במכונת תספורת במספר אפס משום שהשערות ניכרות אף שהן ממש קטנות מכל מקום שמעבירים יד על הראש מרגישים בשערות. ועיין בש"ך (ס"ק ב) שכתב שמספריים כעין תער הוא שגוזז סמוך לבשר כעין תער. ע"כ. ולא ביאר אי הוי כעין תער ממש שמגלח את כל השיער ונשאר חלק לגמרי ועיין למפרש במסכת נזיר (נח: ד"ה תחת) שגם כן כתב סמוך לבשר.

אולם לאחר חיפוש באמתחות הפוסקים ראיתי לכמה ראשונים שכתבו במפורש שמספריים כעין תער אינו מגלח כמו תער ממש אלא נשאר קצת שערות.

ויצא הראשון הוא הריב"ן (מכות כא. ד"ה ת"ל) שכתב : "ומספריים אינן משחיתים שאין חותכים שיער בצד עיקר כתער". עכ"ל.

וכ"כ הנמוקי יוסף (דף ג: בדפי הרי"ף ד"ה עד) : "אבל מספריים מותר דלית בהו השחתה שהרי ניכר שם השיער". עכ"ל. וכן משמע מלשון התו"ס (נזיר מ: ד"ה דתניא ) שכתבו שבמספריים ליכא השחתה שאינו נוטל השיער מעיקרו ושורשו. וכ"כ רבנו יהונתן מלוניל בפירושו למסכת מכות (פרק ג משנה ז) וז"ל : "והקפת הראש מקרי מי שמשחית צדעיו בתער שקורין בלעז פילוטש ואותן שערות יוצאות חוץ לראש והוא יטול אותן שערות שבצדעיו וישנה הצדעין עד שלא יהיה בהן שער כמו בפדחתו דהיינו מצח וכמו לאחורי אוזנו שאין בהם שיער כלום, ודווקא בתער אבל במספריים שרי דהא לית בה השחתה שהרי ניכר השיער מבחוץ בין זקן בין בראש אינו חייב במספריים" . עכ"ל.

וכן מבואר בפירוש הרא"ש (נזיר נט.) גבי הא דאמרו ליה רבנן לר"ש בר אבא חזינא ליה לר' יוחנן דלית ליה, שכתב : "וידע שבמספריים א"א לגלחן כ"כ סמוך לבשר". ע"כ.

ומבואר מכל הני רבוותא שגדר מספריים כעין תער הוא שנשאר קצת שערות. ולפי זה גם הרמב"ם שמתיר מספריים כעין תער לא מתיר באופן שפאת הראש חלקים ממש, אלא שנשאר קצת שיער, והרא"ש אוסר גם בכה"ג.

ולפי מה שאנו חוששים לרבנו הרא"ש לכתחילה אין להסתפר במכונת תספורת אם מכוונת למספר "אפס", אלא יסתפר במספר אחד.

וראיתי להרמב"ם בפרק ה' מהלכות נזירות הלכה יא שכתב בזה"ל : " נזיר שגלח שערה אחת לוקה בין בתער בין בזוג, והוא שקצצה כעין תער שנאמר לא יעבור על ראשו ואם הניח ממנה כדי לכוף ראשה לעיקרה ואינו לוקה שאין זה כעין תער". עכ"ל.

ולמדנו מדבריו שאם גילח והשאיר שערות פחות מכדי לכוף ראשה לעיקרה הוי כתער. ועיין בלחם משנה שכתב שהרמב"ם ותוספות חלוקים, שלפי הרמב"ם הוא כדכתיבנא, ולפי התו"ס שלא מיקרי כעין תער אלא שקצצה מעיקרה ממש, אבל אם הניח שער אע"פ שלא הניח כדי לכוף ראשו לעיקרו לא לקי. ע"ש.

ובספר מנחת יצחק (ח"ד סימן קיג אות ד-ה) כתב ע"פ הבנת הרמב"ם שמספרים כעין תער הוא שנשאר שערות דאל"כ הוי גילוח והשחתה. והסביר שכן דעת רש"י ושכן דעת הש"ך והב"ח שכתבו שמספריים כעין תער שגוזז סמוך לבשר, ומה שכתב הפרישה, מספריים כעין תער, א"כ הוי תער ממש, עוד כתב שם שלפי מאי דחוששים בפאות הראש והזקן צריך להשאיר כדי לכוף ראשן לעיקרן . והביא תשובת רעק"א מכתבי יד שכתב דבמניח כדי לכוף ראשן לעיקרן לא מיקרי הקפת הראש דאינו משוה צדעיו לאחוריו כיון דנשאר השיער בגידול לכוף ראשן לעיקרן ושכן דעת הכתב סופר. ע"ש.

ועיין עוד למרנא ורבנא המשנ"ב סימן רנא (בה"ל ד"ה אפילו מספר ישראל) שכתב שבעוונותינו הרבים נכשלין בו ומצוי שמעבירין את הפאות עד סמוך לבשרן ממש ואין משיירין כלל ויש בזה חשש דאורייתא והיה להם לשייר על כל פנים קצת מן הקצת. ע"כ. ואין כוונתו שלא היה משיירים כלל שיער דאל"כ הוי כתער גמור וכמו שנתבאר שבמספריים כעין תער לא יכול לחתוך את השערות משורשם, אלא כוונתו שהיו משאירים מעט מן המעט עד שאינו ניכר וזה לא טוב כי לפי הרא"ש זה גם אסור ודו"ק.

אלא שצריך להבין, דבשלמא לפי הפרישה וסיעתו שמבינים שבמספריים כעין תער גורם שהפאות הם ללא שיער כלל, והמקום חלק מובן לשון הגמרא "משווה צדעיו לאחוריו" והסבירו הריב"ן והריטב"א שהמקום חלק, אך לפי מה שהבאנו שמספריים כעין תער משאיר קצת שיער, איך שייך משווה צדעיו לאחוריו הרי ניכר שערות, ראיתי בספר קדושת ישראל (עמ' עד) להרה"ג ר' איתמר מחפוד שכתב שהשערות קטנות מאוד והם פחות מכדי לכוף ראשן לעיקרן חשיב כאילו אינו. והביא עוד שם בהערה 27 שדעת החתם סופר (או"ח סי' קנד) שהשיעור של מספריים כעין תער שאי אפשר לאחוז את השיער בשתי ציפורניו. ע"כ. ע"ש.

והוי יודע שבמכונה שמכוונת למספר אפס אי אפשר לאחוז את השערות.

ומבואר לן שרוב ככל הראשונים מבינים שבמספריים כעין תער הוא משאיר קצת שערות ולכן לדידן שאנו חוששים לרבנו הרא"ש אסור להסתפר במכונה למספר אפס. אלא ישאיר מער שערות אשר יוכל לאחוז בהם בציפורניו.

העולה מן האמור

אין להסתפר במכונת תספורת במספר "אפס" במקום הפאות, אלא יסתפר במספר אחד.