כ״ח בניסן ה׳תשפ״ו

האם חתן וכלה שלא כיוונו לצאת בברכת האירוסין יצאו ידי חובה?

תמונה של הרב הלל שי
הרב הלל שי
מו"צ, ראש כולל ורב קהילת "אהבת ישראל", פתח תקוה.

הרב הלל

שי

Facebook
Email
Twitter
WhatsApp
Print
בדרך כלל, חתן וכלה שלא כיוונו לצאת בברכת האירוסין שבירך הרב, יצאו ידי חובה בדיעבד, אך חובה על הרב לעוררם לכוון. ישנה מחלוקת ראשונים בגדר ברכת האירוסין, אם נחשבת ברכת המצוות (דעת הרמב"ם וסיעתו) או ברכת השבח (דעת הרא"ש וסיעתו). לפי שיטת הרא"ש, אין צורך בכוונה מפורשת מהחתן, ולכן גם אם לא כיון, הברכה תקפה. אמנם, לדעת הרמב"ם, אם המברך לא כיון להוציא את החתן, הברכה לבטלה, אך יש פוסקים הסוברים שדי בכוונה פנימית של החתן לעשות מה שצריך. לכן, גם אם בודאי לא כיון החתן לצאת יד"ח, אין לחזור ולברך ברכת האירוסין, אלא ימשיכו בנתינת הטבעת וכו', והוא משום סב"ל. עם זאת, חובה על הרב לעורר את החתן והכלה לכוון לצאת ידי חובה.

הישארו מעודכנים

לקבלת עדכונים, הצטרפו לרשימת התפוצה של שערי הלכה ומשפט:

Frequently Asked Questions

1 מה הדין כאשר חתן או כלה לא כיוונו לצאת ידי חובה בברכת האירוסין שבירך הרב?

המאמר דן בשאלה הלכתית זו ומציג את מחלוקת הראשונים בנוגע לגדר ברכת האירוסין, האם היא נחשבת כברכת המצוות או לא, וכיצד הדבר משפיע על הצורך בכוונה.

2 מדוע הכוונה (כוונה) חשובה בברכת האירוסין?

חשיבות הכוונה בברכות בכלל ובברכת האירוסין בפרט נובעת מהצורך לכוון לצאת ידי חובה בברכה. המאמר בוחן את ההשלכות ההלכתיות של חוסר כוונה במקרה זה.

3 האם יש דעות שונות בין הראשונים לגבי מעמד ברכת האירוסין והצורך בכוונה?

כן, המאמר מציין במפורש את מחלוקת הראשונים בגדר ברכת האירוסין, ומזכיר את דעת הרמב"ם לפיה היא נחשבת כברכת המצוות, מה שמשפיע על דרישת הכוונה.