בס”ד
שלום וברכה
שאלה: מרטין הוא בעל דירה להשכרה באזור יהודי דתי במיאמי.
כעת פירסם מרטין את דירתו להשכרה. הגיע זוג יהודי שאינו דתי ולחצו על מרטין לסגור איתם. למרות שלא נחתם שום חוזה, הם אף נתנו למרטין צ׳ק פקדון.
הדבר היחיד שלא נתנו למרטין הוא את המספר ביטוח לאומי שלהם באמצעותו ניתן לברר את דירוג האשראי שלהם.
למחרת הגיע זוג יהודי דתי המעוניין לשכור את הדירה במחיר גבוה יותר. הזוג החדש אף נתן למרטין את מספרו בביטוח הלאומי.
ואז גם הזוג הראשון נתנו את מספרם בביטוח הלאומי.
התברר כי דירוג האשראי של הזוג הראשון גרוע ושל הזוג השני מעולה.
האם יכול מרטין לחזור בו מהסכמתו לזוג הראשון?
תשובה: כאשר באים לדון בעניין חזקה מסיכון יש כמה דרגות בזה :
1. נחתם חוזה ונעשה קנין מלא , אי אפשר לחזור בו.
2. נעשה קנין המראה גמירות דעת , כמו קנין כסף במטלטלין, הגם שיכול לחזור בו הרי הוא בקלות חכמים “מי שפרעם מאנשי דור המבול ודור הפלגה הוא יפרע ממי שאינו עומד בדיבורו”.
3. כאשר אדם סיכם בעל פה באופן מוחלט. הנחשב מחוסר אמנה. )ודנו הפוסקים במשמעות הדבר).
4. אם לא סגרו את כל הפרטים לחלוטין, אינו נחשב מחוסר אמנה. אך אינו נחשב כאדם שהן שלו הן ולאו לאו.
כתב הרמ”א בחושן משפט סימן רד וז”ל : “אף על פי שבדברים ללא מעות יכול לחזור בו ואין צריך לקבל עליו מי שפרע מ”מ ראוי לאדם לעמוד בדיבורו אע”פ שלא עשה שום קנין רק דברים בעלמא, וכל החוזר בו בין לוקח בין מוכר אין רוח חכמים נוחה הימנו, והני מילי בחד תרעא [שער אחד, וכגון שלא נשתנה השער] אבל בתרי תרעי אין זה ממחוסרי אמנה וי”א דאפילו בתרי תרעי אסור לחזור ואם חזר בו יש בו משום מחוסר אמנה וכן נראה עיקר”.
הביא הרמ”א מחלוקת מה הדין כאשר מחיר החפץ השתנה בין שעת הסיכום להעברת הבעלות. האם מותר לבטל את המקל כדי למנוע הפסד.
והביא שתי דעות. וכתב לכתחילה כדיעה שאין לבטל.
אמנם כל זה כאשר בשעת הסיכום המחיר היה נכון.
אך כאשר התברר כי בשעת הסיכום היתה טעות במחיר, ודאי שיכול לחזור בו.
ולכאורה בענייננו, יש לדון האם נתינת הצ׳ק נחשבת כסוג של גמירות דעת.
אך גם במידה והיא נחשבת כגמירות דעת, הלא בשעת הסיכום לא ידע את דירוג האשראי של הזוג הראשון. והם לא סיפרו לו כי דירוגם גרוע. וממילא המחיר שנתן אינו אלא למי שדירוגו גבוה.
ועל כן ברור שמרטין יוכל לחזור בו ולהשכיר לזוג השני.
כתיבה וחתימה טובה
