שאלה: האם מותר לאכול בצל קלוף שעבר עליו הלילה?
תשובה: איתא בגמ’ (נידה יז.) אמר ר”ש בן יוחאי חמשה דברים הן שהעושה אותן מתחייב בנפשו ודמו בראשו ואחד מהן הוא האוכל שום קלוף ובצל קלוף וביצה קלופה שעבר עליהם הלילה ואמרי’ תו התם האוכל שום קלוף ואע”ג דמנחי בסילתא ומציירי וחתימי רוח רעה שורה עליהן ולא אמרן אלא דלא שייר בהן עיקרן או קליפתן אבל שייר בהן עיקרן קליפתן לית לן בה ע”כ.
ונמצאנו למדים שיש איסור לאכול בצל או שום וכדו’ שעבר עליהם הלילה ואף אם מונח בתוך קופסא או במקרר וכדו’, ואם השאיר את ראש השום או הבצל, וכן אם השאיר קליפה בביצה, אין חשש סכנה אף אם עבר עליהם הלילה, שכל שאינו קלוף לגמרי, אין בו רוח רעה.
אולם לכאורה מהגמ’ במסכת ביצה יש סתירה בזה שאמרו שם (טו:) שבין לב”ש ובין לב”ה מותר לעשות עירוב תבשילין מדג וביצה שעליו, והכוונה לבשל דג ומעליו כעין ביצת עין ועוד שכתבו הפוסקים שכן המנהג, ויש מצווה לאכול מהעירוב תבשלים. (עי’ במשנ”ב סי’ תקכז סק”יא)
וידועה ההלכה שעירוב תבשילים אינו נאכל עד לאחר היו”ט וממילא שוהה לילה שלם בבית, ואם כן האיך מותר להשאיר ביצה קלופה גלויה במשך כל הלילה?
(ואין לומר שכוונת הגמ’ להשאיר עם הביצה מקצת מהקליפה שהיו צריכים לפרש.)
ונאמרו בזה כמה תירוצים:
הזבחי צדק (סי’ קטז ס”א) כתב שע”כ צ”ל שהאיסור להשהות את המאכלים הללו הוא דווקא כשאינם מבושלים, אבל אם הם מבושלים אין איסור, שצ”ל שאין רוח רעה שורה על מאכל מבושל.
ובשו”ת ישכיל עבדי (ח”ז סי’ מד) כתב שהטעם שמותר לערב בביצה אע”פ שתהיה גלויה כל הלילה משום שעושה כן לצורך מצווה וע”ז נאמר “שומר מצווה לא ידע דבר רע” והוסיף עוד שכיוון שע”פ חוקי הטבע, לא ידוע לנו שיש סכנה בזה יש להקל במקום מצווה.
אולם ביבי”א (ח”ב יו”ד סי’ ז’ אות ו’) כתב בשם הפוסקים שהטעם שמותר להשאיר ביצה גלויה במשך הלילה משום ששם תבשיל עליה ולא שם ביצה, ואפילו אם נתן רק מלח בביצה מותר כיוון שהיא מבטלת את הרוח רעה השורה עליה, וכן הלכה.
ולכן: א. סלט ירקות שיש עמו בצל אינו נאסר באכילה משום שאין שם בצל עליו אלא שם תבשיל, וכן סלט ביצים וכדו’ שאפילו אם הרוב הוא מהמין שאסור להשאירו במשך כל הלילה, אין איסור שאין רוח רעה שולטת בו.
ופעמים רבות נשאלנו מנשים שמשתמשות רק בחלמון של הביצה לצורך עוגה וכדו’ ורוצות לשמור את החלבון במקרר, ולכן העצה שתיתן בהם מעט סוכר או תבלין אחר, ואז אינו נאסר באכילה, וה”ה בבצל ושום. (בא”ח ב’ פנחס יד כה”ח סק”צב יבי”א שם)
אולם אם שכח והשאיר ביצה או שום קלוף במקרר מבלי לתת בו תבלין צריך לזרקו מכיוון שלדעת התוס’ (ביצה יד. ד”ה איכא)[1] דין זה נוהג אף בזמנינו, ויש בזה חשש סכנה שאמרו בגמ’ (שם) שהעובר על כך דמו בראשו ומתחייב בנפשו וכבר אמרה תורה “השמר לך ושמור נפשך” (דברים ד’ ט) וחמירא סכנתא מאיסורא (חולין י.) וכן פסקו האחרונים.[2]
אולם כשיש הפסד מרובה העלה מרן פאר הדור והדרו ביבי”א (שם) שיש להקל בזה בדיעבד מכמה טעמים:
- המרדכי (שבת פב.) כתב בשם המהר”ם מרוטנבורג שאין לאסור מאכלים קלופים שעבר עליהם הלילה משום שאין רוח רעה מצויה כ”כ בזמנינו ועניינו רואות שאף אחד לא ניזוק ,ושומר פתאים ה’,
- ועוד שדין זה לא הוזכר בטור ובשו”ע, ומסתבר שזה מטעמו של המרדכי.
- ובפרט ע”פ מה שהתבאר בשו”ת ישכיל עבדי (ח”ז סי’ מד) שאם קילפם לכבוד שבת ושכח, או שטעה והשאיר את המאכלים גלויים.
[ולעניין אבקת שום או ביצים וכן בצל מיובש יש להקל לכתחילה שהיות ולא ראוי לאכילה בפ”ע, ובטל ממנו שם אוכל, לא שורה עליו רוח רעה.] (עי’ ביבי”א שם אות ז ובשו”ת באר משה ח”ג סי’ קטו)
[1] וכן פסק הרא”ש שם ושם כתבו שמותר לטחון שום ביום טוב משום שמפיג טעם ועוד שאם יטחן מערב יום טוב אינו יכול לקיימו משום רוח רעה.
[2] כ”כ מרן החיד”א (ברכ”י שיו”ב יו”ד סי’ קטז ס”י) והגר”ז (הלכות שמירת הגוף והנפש ה”ז) הבא”ח (ש”ב פנחס יד) כה”ח (סי’ קטז סק”צב) שבט הלוי (ח”ו סי’ קיא סוף אות י) וביבי”א (ח”ב יו”ד סי’ ז)
הרב אליהו פדידה רב בית הכנסת “אהל אברהם” גבעת זאב. מו”צ ומשיב הלכה מטעם בית ההוראה “שערי הלכה ומשפט”. הרב נותן מענה בימים א’ וג’ בין השעות 13:00-15:00 וביום שישי בין השעות 10:00 עד 12:00.
