שאלה: האם מותר להתפלל בתוך בית הקברות?

תשובה: אמר שלמה המלך "לועג לרש חרף עושהו^" (משלי י"ז ה) ולמדו חז"ל (סוטה מג:) שאסור לקיים מצוות בפני המתים שאם מקיימם זה כאילו לועג להם שהמתים אינם יכולים לקיימן מפני שהם פטורים מן המצוות  והיכול לקיימם הרי הוא כעשיר כנגד מי שאינו יכול לקיימם, ולאו דווקא ליד מת ממש אלא ה"ה בבית הקברות. (ברכות יח.)

אולם לכאורה ישנה 'סתירה' שבמקום אחר (בב"ק טז:) דרשו על הפסוק "וכבוד עשו לו במותו" [לחזקיה המלך] מלמד שהושיבו ישיבה על קברו. ומשמע שמותר ללמוד או להתפלל סמוך לקבר   ואין בזה חשש של לועג לרש, ואדרבה יש בזה כבוד לנפטר.

וגם מרש"י (יבמות קכב) מוכח שמותר ללמוד סמוך לקברות שכתב שנוהגים לקבוע את היום שמת בו אדם גדול לכבודו ומדי שנה בשנה כשמגיע יום זה מתקבצים ת"ח ובאים על קברו להושיב ישיבה. ומשמע שהיו לומדים סמוך לקברו, וצריך להבין מדוע לא אסרו משום איסור 'לועג לרש'?

וברבותינו הראשונים מובאים כמה שיטות כיצד ליישב את דברי חז"ל:

התוס' (שם ד"ה והושיבו) והרא"ש כתבו שלא על קברו ממש, אלא ברחוק ארבע אמות. וע"ע בריטב"א (תענית טז) שמוכח שאף אסור להתפלל במקום שיש שם קברות משום 'לועג לרש'.

ורבינו פרץ (בתירוץ הראשון) כתב שאין בזה לועג לרש כיוון שהוא הרבה בתורה. וע"ע בשם הגדולים גדולים (מערכת א אות קצט) בשם הספר חסידים (סי' תתשכט)

ובכסף משנה (אבל פי"ג ה"ט) לאחר שהביא דברי התוס' כתב בשם הרמ"ה שכיון שלכבוד המתים עושה כן מותר. ובשם מהר"י אבוהב הביא שעל זה סמכו לומר פסוקים בבית הקברות ודרשה למתים וכך הוא מנהג פשוט היום וכך כתב גם הרדב"ז (ח"א סי' רכד) שכל שעושה זאת לכבוד המת מותר.

ובשו"ע (יו"ד סי' שדמ סעי' י"ז) כמו שתירץ בכ"מ בשם הרמ"ה וז"ל מותר לומר פסוקים ודרשה לכבוד המת בתוך ארבע אמותיו או בבית הקברות.

ודע שכל שטח בית הקברות דינו כארבע אמות של המת (מ"ב סי' מה סק"א)

ולכן מסקנת ההלכה שאסור להתפלל תפילה שהיא חובה כגון תפילת שחרית או 'מנחה' בתוך בית הקברות, ואפילו אם יאמר שעושה כן לעילוי נשמת המת, היות ועיקר התפילה נתקנה לשם חובה, אסור. וה"ה שאסור לקרוא ק"ש, או לברך ברכת הנהנין תוך בית הקברות.

אולם אם מתפלל תפילה שאינה חובה, לעילוי נשמתו של הנפטר כגון קריאת תהילים או זוהר הרי זה מותר, ואף אם רגיל לקרוא בכל יום מספר פרקי תהילים שהוא חובה שלו, מותר אם מכוון גם לעילוי נשמת הנפטר או הנפטרים השוכנים שם.

וראה בנצי"ב (העמק שאלה סי' יד אות ו') שכתב שמה שנהגו עכשיו להקל ללמוד ולהתפלל סמוך ממש לקבר לפי שנהגו להעמיק הקבר יותר מעשרה טפחים ונחשב כרשות אחרת ובימי חכמי התלמוד לא נהגו להעמיק הקבר כל כך.

אולם לדברי רבינו האר"י (שער המצות ויחי ובשער הגלגולים הקדמה ל"ז דף ע"ג ע"א) יש להיזהר בזה בכל מצב שכתב שמפני שנפשות המתים עומדות על קבריהם יש לכסות את הטלית והתפילין דאם לא כן לא שייך לחלק בין הציצית מכוסה או אינו מכוסה והביאו בכה"ח. (סי' כג אות א') וכ"כ ביחו"ד.^[1] (ח"ד סי' ה)

ולעניין ציון של קבר כמו שמואל הנביא או רשב"י אין איסור להתפלל אף תפילה שהיא חובה היות והציון עמוק ואינו מדויק, אין בזה חשש לאיסור 'לועג לרש'.

[1] ואע"פ שביבי"א (ח"ד סי' לה אות ו") משמע שאפשר להקל בזה, יחווה דעת ח"ו נכתב לאחר מכן וכמו שרואים בגוף התשובה ושם הביא דברי כה"ח להחמיר בזה וכן עיקר.

הרב אליהו פדידה רב בית הכנסת "אהל אברהם" גבעת זאב. מו"צ ומשיב הלכה בבית ההוראה.
הרב נותן מענה בבית ההוראה בימים א,ג,ה בין השעות 13:00 – 15:00 וביום ו' מהשעה 10:00 – 12:00 ובמוצ"ש מהשעה 20:00 עד חצות.