שאלה:
שלום לרב! בדרך כלל כל שנה אנו עושים סדר פסח אצל חמי. השנה החלטנו אני ואשתי שנישאר בבית ונערוך סדר. מה הם דיני הסדר ומה עליי לזכור?
תשובה:
שלום וברכה, אכתוב את דיני סדר הפסח בקצרה ואת ההלכות המצויות ועל מה עלייכם להקפיד בלילה זה והדינים הם כדלהלן:
קדש:
• נוטל כוס ראשון של יין. והוא ראשון מד’ כוסות.
• יתחיל הקידוש מעומד ויברך על היין, ברכת הקידוש, והשחיינו.
• חייב לשתות כוס זו בהסיבה. ואם לא היסב חוזר ושותה בהיסבה בלי ברכה.
• אף נשים חייבות בד’ כוסות לכן בקידוש תכוונה לצאת ידי חובה ותשתה את הכוס הראשונה בתום הקידוש בהסיבה.
• אחר הקידוש מהנהג לאכול ביצה קשה ואומרים “זכר לקורבן חגיגה” ואחר כך מברך “בורא נפשות רבות וכו”.
• ימלא כוס יין נוספת וימתין עימה עד סוף ההגדה.
רחץ:
• נוטל ידיו כדת וכדין אך אין מברך על נטילה זו משום שכל המהות של נטילה זו היא עבור הכרפס שטובל אותו במשקה.
כרפס:
• יקח כרפס פחות מכשעור של 18 גרם ויברך עליו בורא פרי האדמה ויכוון לפטור בברכה זו גם את המרור שנאכל בלא ברכה.
• יטבול הכרפס במי מלח (שהרוב מים).
• אוכלים כרפס ללא הסיבה. והרוצה להיסב רשאי.
יחץ:
• יש להכין מראש ג’ מצות שיהיו מונחות זו על גבי זו לפניו ויהיו מכוסות בזמן הקידוש.
• יגלה את המצות ויבצע את המצה האמצעית בידיים ולא על ידי סכין לב’ חלקים חלק גדול וחלק קטן (אף אחר הבציעה ישאיר בו כזית).
• יניח את החלק הקטן בין המצות הנותרות ואת החלק הגדול יכרוך אותו במפה ויצניענו לאפיקומן.
• אם שכח לבצוע קודם ההגדה יחצה איפה שנזכר.
מגיד:
• קוראים את ההגדה וכולם חייבים בקריאתה אף הנשים. מן הדין די שיקרא אחד ויוצא את כולם מדין שומע כעונה.
• בתום ההגדה מברכים ברכת “אשר גואלנו”. ויש לכתחילה לברך ברכה זו קודם חצות לילה. ושותים כוס שניה בהיסבה ואין מברכים עליה בורא פרי הגפן ולא ברכת מעין ג’.
רחצה:
• נוטל ידיו לסעודה עם ברכה.
מוציא מצא:
• יקח את המצות כסדר הנחתן ויאחוז בידו ויברך “המוציא לחם מן הארץ”.
• אחר שברך “המוציא” שומט את המצה האחרונה מידו ויאחוז בידו את המצה העליונה והמצה החצויה ויברך “על אכילת מצא” ובוצע את העליונה השלימה ויאכל כזית מצה מן הפרוסה העליונה וכזית ומן הפרוסה החצויה יחד.
• אם אינה יכול לאכלם יחד יאכל תחילה כזית מן הפרוסה שבצע מהמצה השלימה ואחר כך יאכל את הכזית השני מן המצה החצויה.
• במקום צער די שיאכל כזית אחד.
• אוכל את המצה מעט מעט כדרך אכילה ללא שהייה בנתיים תוך 7 וחצי דק’. אם בלע ללא לעיסה יצא.
• יש לאכול את הכזיתות בהיסבה. ואף נשים חייבות בהסיבה אך אם לא הסיבה יצא ידי חובה.
• בשעת אכילת המצה יש לכיון לשם אכילת מצה.
• אין לאכול את הכזיתות עם תוספת דבר נוסף.
מרור:
• יקח כזית מרור ויברך “על אכילת מרור” ויטבול אותו במעט חרוסת והמחמיר לטובלו כולו בחרוסת תבוא עליו ברכה. מכל מקום לא יטבלנו בתוכו כדי להרגיש את טעם המרור.
• אין מברכים בורא פרי האדמה על המרור.
• אין אוכלים את המרור בהסיבה.
כורך:
• יקח כזית מצה מהמצה השלישית ששמט בברכת “המוציא” וכורכה עם כזית מרור וטובלה בחרוסת ואוכלם יחד בהסיבה ואומר “זכר למקדש כהלל”.
שולחן עורך:
• יאכלו ענווים וישבעו. וחכם עיניו בראשו שלא ימלא אדם כרסו כדי שיאכל את האפיקון בתאבון ולא יגיע לאכילה גסה שאין עליה שם אכילה כלל.
• אין אוכלים צלי בשר בליל פסח והוא הדין לבשר עוף. אומנם טיגון חשוב כבישול ולכן בשר מטוגן בשמן מותר.
צפון:
• אחר גמר הסעודה יאכל כזית מן האפיקומן לזכר הפסח שנאכל על השובע. ויש נוהגים לומר זכר לקורבן פסח. ואכולה לבדה בלא שום תערובת או תוספת.
• אין מברכים על אכילת אפיקומן. ויש לאכול את האפיקון מהסיבה. ובדיעבד אם לא היסב יצא.
• יש להיזהר לאכול את האפיקון קודם חצות. ואם אכל אחר חצות יצא.
• אסור לאכול דבר אחר אכילת אפיקומן כדי שישאר עם טעם של במצא בפיו. ואם אכל חוזר ואוכל כזית מצא.
• מותר לשתות תה או קפה אחר אכילת אפיקון. ואפילו בתערובת סוכר.
ברך:
• יטול ידיו למים אחרונים ויברך ברכת המזון על הכוס והיא הכוס השלישית. וכן כל אחד מהמסובין יאחז הכוס של הברכה לעצמו.
• אין מסבין בשעת ברכת המזון.
• אם לא אמר “יעלה ויבוא” חוזר לראש ברכת המזון אפילו אם נזכר באמצע הלל.
• כשסיים ברכת המזון יברך על הכוס “בורא פרי הגפן” וישתה בהסיבה.
• אם לא היסב חוזר ושותה כוס נוספת בלי ברכה.
הלל:
• ימזוג כוס רביעית ויאמר הלל בשמחה ואחר ברכת ההלל ישתה את כוס היין בהסיבה ולא יפחות משתיית רביעין.
• את הכוס הרביעית שותה בהסיבה.
נרצה:
• ורצה ה’ את פועלנו.
*חשוב להדגיש שאין חיוב לאכול דווקא מן המצות שבקערה ויכול כל אחד להכין לעצמו את הכזיתות לפניו וישתמש בהם. והוא הדין לכזית מרור.
הרב דוד בן חי מנהל בית ההוראה “שערי הלכה ומשפט” מו”צ דק”ק “אהל אברהם” ג”ז. הרב נותן מענה בין הימים א-ה ובין השעות 13:00-16:00 וכן מהשעה 23:00 עד 00:00