טענות כזב עובדתיות וטענות שווא משפטיות אינן יכולות להביא לבטלות פסק דין חלוט, אלא אם כן התקיימו תנאים ספציפיים לביטולו על ידי ערכאה מוסמכת. בית הדין הרבני הגדול בירושלים קבע כי פסק דין חלוט תקף אלא אם נקבע כתקף לזמן מוגבל, בוטל על ידי בית הדין הגדול עצמו, או בוטל על ידי פסיקת בג"ץ. טענות המבקש לבטלות פסק הדין נדחו על הסף, כולל הטענה השקרית כי תוקפו הוגבל לשישה חודשים, וזאת תוך חיובו בהוצאות משפט מוגדלות.